בלוג

הדעות שלי

פרופילים פיקטיביים ברשתות חברתיות

Updated: Oct 20, 2018

טרולים, אווטרים, בוטים, ומשתמשים פיקטיביים ששולטים בשיח המקוון ברשתות חברתיות. מי הם? מה הם עושים, איך פועלים וכיצד משפיעים עלינו? פסקאות שירה על הבעיה האקוטית בעידן הנוכחי ברשת.


הם סביבנו בכל מקום. פרופילים של משתמשים שמציגים עצמם כמוני/כמוכם, עם תמונת פרופיל חייכנית או בבגד-ים מהפנט או עם הילד הקטן או מהטיול מתאילנד, ממצדה, עם דגל ישראל ברקע או אולי עם שמש שוקעת בין העננים. הם ידברו, ישתתפו ולא יסתפקו רק בלייק. הם פה כדי להשליט סדר, לנווט את השיח ולקדם את הנרטיב הרצוי לשמו נשלחו והתכנסו. ונדמה שהם נמצאים בכל מקום ונוחתים לתוך השיח המתאים בזריזות ויעילות אלגוריתמית כדי להזריע ספקות. והם יודעים איפה להפיץ את התוכן. והם יודעים מה גורם לנו להשתתפות.


הם הפרופילים הפיקטיביים הנודדים בין חללי השיח הפוליטי המקוון בישראל. פרופילים מזויפים, אווטארים, בוטים, טרולים ומשפיענים, כאלה המתוגמלים בכסף על שתקפו, התסיסו ותרמו להטמעת המסר בקרב מתלבטים ויצרו מתקפה מתואמת והמונית שתדליק אש. הם ישתפו, יכתבו תגובות וינהלו דיאלוגים קצרים וארוכים, גם בינם לבין עצמם, כדי לפתות אותנו להצטרף. יציגו טיעונים משכנעים וישלבו קישורים שנראים במבט ראשון כמספיק אמינים, אבל בלחיצה מסתמנים כשנויים במחלוקת ובעלי מקורות מפוקפקים.


הם ידברו על עובדות סובייקטיביות, יציגו טיעונים חלקיים, טיעונים מנופחים שיעלו הרבה אבק לא רלבנטי, ובעיקר ישלבו פחד וחרדה מהלא נודע ומ-אוי ואבוי, מה שיחכה לנו מעבר לפינה.


והם יציגו נתונים שהנוכחות שלהם בתוך גרף גורמת לנו לקבל אותם ולהסתמך עליהם כרציניים ולגיטימיים, גם כשמעוותים לחלוטין את המציאות. אבל הכותרת כל-כך מעצבנת והטוקבקים כל-כך צועקים, ולפעמים נשמעים משכנעים, אז מה אם ההשוואה ל-OCD התייחסה למשהו אחר, שאף אחד לא יבלבל אותנו עם השטות הזאת מהניינטיז שפעם קראנו לה עובדות.


והם יספרו לנו סיפורים, וישתמשו בטכניקות שכנוע מדויקות כשהם יביעו, יתמכו ויתקפו. נראה אותם מכעיסים אחד את השנייה וסוקלים נרטיבים מתחרים באבנים דיגיטליות. והם יביעו סלידה וגועל כדי לטפטף עוד ועוד אל תוך הספק. והם ישתמשו במילים תוקפניות במיוחד, כאלה שהופכות לנו את המעיים רק מקריאה, מזעזעות אותנו מבפנים, מפחידות אותנו ומהדהדות לנו מזוועות העבר. והם יכתבו את זה פשוט, במעט מילים קצרות ומפלחות. ויגזימו בסימני קריאה כדי שהטקסט "יצעק" לנו בראש. כי הם ינסחו את זה עם רגש מתפרץ, שישחק לנו על כפתורי ההפעלה הנכונים.


תגובה מתוך עמוד הפייסבוק של רוה"מ

והם יהללו את מעביר המסר הראשי ויתקפו את כולם מלבדו. ויעלו קורבן להסטת הדיון מהעיקר. ובמקום להגיד לאחרים שהם סתם לא בסדר או שזה חלילה אפשרי לחשוב אחרת באוקיאנוס הדעות, הם יציעו דרכים יצירתיות להשתקה, בין בגירוש, הדברה או תלייה. וכך ירחיקו מהדיון את כל מי שמראש לא מעוניין במתקפה, את מי שחושב אחרת וגם את מי שחושב ככה אבל פחות. והם יתקפו לגופו של אדם רק כי יש לו שיער שחור או לה עיניים כחולות, כי הוא בכל מקרה עוכר ישראל שמביך את עצמו, והשם שלה מטופש וגם החתול שלו מכוער. או שסתם ישוו אותם לכלבים ויגידו שתיכף השיירה עוברת.


תגובה מתוך עמוד הפייסבוק של רוה"מ

והם יטפחו בנו מסוגלות, שזה בסדר שנחשוב ככה כי הרוב ממש גדול והוא באותה דעה. והם יצהירו שפעם גם הם חשבו ככה, ושהם טעו בעבר ועכשיו התפקחו ומבינים מה נכון. וכי הרוב איתם והאחרונים לשנות את דעתם תיכף מאחרים את הרכבת. והם בעיקר ינסו לעשות כמה שיותר רעש של המון. שנשמע צעקות שישמעו לנו יותר, כדי שנטעה לחשוב שהם ממש יותר ממה שהם בפועל. וכך לאורך זמן, עם שגרה תוקפנית ועוינת, השינוי בלתי נמנע.


נרקמת מולנו המציאות המועדפת, זו שלא התגבשה מעצמה אלא עוצבה בכוח המקלדת והתודעה. ככה משפיעים עלינו בלי שנשים לב. כי כאלה אנחנו, פשוטים, מחליטים לפי מה שנמצא לנו מול העיניים, בתוך טרפת המידע. מה שקל, פשוט, שלא צריך מאתנו מאמץ. בואו, אין לנו באמת זמן לחפש רגע אם תמונות הפרופיל והכיסוי של האדון הלוחמני מפייסבוק, לא מופיעות ראשונות בגוגל כשמחפשים ״שקיעה״ ו״דגל ישראל״. ובטח אין לנו באמת זמן להכנס לקישורים, כלומר, אשכרה לחוץ ולקרוא כתבות, ללחוץ פליי או לרחרח מי מקור הידיעה.


שינוי דעה לאורך זמן אפשרי כשזורעים בנו ספקות ומסיטים את הדיון מהלגיטימי אל עבר הרגשי, החרדתי והכועס. לא רק כדי להוציא אותנו החוצה, לפעול, להפגין, להשפיע, אלא גם להשאיר אותנו בפנים ולא לצאת להצביע, לא לתמוך בעמדה, ולהדיר את עצמנו מהדיון. ככה מקבלים צעקות בבזאר למנהיגות העבר, כך הונח על כס העולם מנחה ריאליטי, ככה אנגליה פינצ'רה לעצמה את הגלגלים וככה נותרנו עם סמוטריץ' כמתווה הדרך. ככה זה כשמשחקים לנו על הכפתורים הנכונים.